מעבר למילים

שפת המילים דומה למראה המשקפת את דמותנו...המילים אינן משקפות כלי שיקוף ולתיאור המציאות ..אלא הפכו למציאות בפני עצמה.
המילים מתחזות למציאות ובכך מונעות מאיתנו לחוות את המציאות באופן ישיר.
שפת המילים הפכה להיות כה דומיננטית עד כי אין לנו מילים לבטא את אשר אנחנו חשים.
גם בשירה מתקשה השפה המילולית להעביר את החוויה האותנטית..
....שירה כשהיא במיטבה היא געגועים לפרוץ את גבולות השפה....
חוויה סינתטית מסוג אחר. שגם היא תוצר של תקשורת העושה שמוש במילים בלבד,
----היא האינטימיות המדומה באינטרנט------
זו דוגמא נוספת לקוצר ידן של המילים להעביר איכויות רגשיות אותנטיות .
ומאפשרת לייצר תחליפים מזויפים!
כיום הפתרונות הינם מודרניים : יושבים שני אנשים מול מסכי המחשבים שלהם בנינוחות מרושלת......ומתקתקים זו אל זו את מאווייהם הכמוסים ביותר.
מתוך אינטימיות צרופה ,כביכול....
כל אחד יכול לצייר כל מציאות תמונה שתעלה בדעתו.
המסך סובל הכל!!!
אפשר אומנם לעמוד על טיבו של האדם ---- אבל ללא מפגש פנים מול פנים....
שיכניס לתמונה מרכיבי שפת הגוף וההתנהגות,
לעולם לא תהיה התמונה הזו שלמה ואמיתית!
השמוש במילים לבדן משמש כדי ליצור גשר מקשר ברמת החלפת אינפורמציה.
אך ברמת החוויה --- המילים רק מנציחות ומעצימות את המרחק בין אדם לאדם.
האינטרנט מעניק הזדמנות נדירה --- לייצר אשליות וליצור "כאילו" אינטימיות ... מבלי להסתכן במעורבות מלאה!
אבל לעולם לא נוכל לדעת מה האחר מרגיש באמת וממה הוא "עשוי" --- עד שלא נעמיד את המילים שהוא משמיע מול שפת הגוף שלו.